על רון ורדי כתבה: אסול גנדלמן*
רון נולד בכ"ט באייר תשכ"ד, 11.5.1964 , להוריו דרורה וידידיה, והאח של טלי, גיא ושי. רון גדל והתחנך בראשון-לציון. בכיתה ד', בעקבות עבודת מחקר שעשה בנושא המימן, הוא זוהה כילד מחונן.
בגיל 12 תיחזק את המרכזיה הפדגוגית בבית-ספרו "חביב" והחל בלימודי מחשב בחוג לנוער שוחר מדע במכון ויצמן.
רון בנה במו-ידיו תחנת רדיו חובבים, מעבדת צילום ומכשירי אלקטרוניקה, ופירסם חוברת לבניית מכשירים אלה בשם "גם אתה יכול", אותה מכר למורתו.
בגיל 16 פתח מעבדה לתיקון משחקים אלקטרוניים, וגידל זקן כדי להראות מבוגר בפני לקוחותיו. בנוסף ריכז רון והדריך במרכז ההדרכה לתנועות-נוער, שהיה שותף להקמתו יחד עם עיריית ראשון-לציון, והדריך בבית-ספר למחשבים ובחוגי מדע לחובבי רדיו, חשמל ואלקטרוניקה.
הוא היה אוטודידקט אמיתי, בעל תפישה מזהירה בשוק הפיננסי ובמכירות וחברת "טכנולוגיות בינלאומיות - מחשבים" – התעניינה בכישוריו.
כשהיה בן שבע-עשרה, ניהל טכנית ושיווק את מחשב ה-Osborn: המחשב הנישא הראשון בעולם, והסב את חומרת המחשב לעברית על ידי תכנות וצריבת המעבד, דבר שהיה חדשני באותה תקופה.
רון הקים ופיתח לעיתון "מעריב" מערכת לתקשורת בין מחשבים: בין המחשב הנישא למערכת, באמצעות קווי טלפון. זו היתה הפעם הראשונה בישראל שנעשה קשר כזה. הוא גם הצטרף לתנועת הצופים בכיתה י', בעקבות מפגש עם חברים במשלחת לחילופי סטודנטים מטעם בית-הספר.
את תפקידיו ההדרכתיים כמדריך וכראש גדוד, עשה בשבט 'שורק' בראשון-לציון. בשנת 1982 יזמו יוסי נחמיאס ומוזי נוימן, ראשי שבט 'שורק', את הקמתו של שבט חדש בשכונת רמת- אליהו – שבט 'יעד'.
מאחר שרון התמסר כולו לעבודה בשבט החדש, הוא החליט לדחות את גיוסו בשנה ולעשות שנת 'אתגר' בצופים.
על דרכו של רון בשבט ברמת-אליהו אמר יוסי נחמיאס, ש"היה זה טיפוח של מקום על בסיס בחירה חופשית, ובשום אופן לא מתוך רחמים". רון דרש הרבה מחניכיו, שהיו צריכים להוות את הגרעין העתידי של המדריכים בשבט השכונתי. הוא חיפש לבנות קבוצה אליטסטית, עצמאית ומלוכדת. אישיותו הסוחפת, התייחסותו העניינית וסלידתו מכל צורה של פאטליזם, משכו אליו את ילדי השכונה.
"שבט הצופים 'יעד', ברמת-אליהו, הפך אבן שואבת לטובי המדריכים", מספר יוסי. "רון, בשל אישיותו, פשוט רוקן את השבט הראשוני, הוותיק. מדריכים רבים וטובים רצו להדריך עם רון". בעת הצורך, תרם רון לשבט מכספו הפרטי, במסווה של "תורם אלמוני".
בנוסף, רון התנדב למשמר האזרחי בעירו ותחביביו התפרשו גם לצילום ופיתוח ב"חדר חושך" שבנה לעצמו, לצלילה ולגלישת מצוקים.
בתחילת נובמבר 1983 התגייס רון לצה"ל והתנדב לשרת בחטיבת גבעתי. לאחר הטירונות הוא צורף לגדוד "שקד", השתלם בקורסים שונים וביניהם קורס צלפי-סער.
ביום א' באלול תשמ"ד, 29.8.1984 , נהרג רון בהתפוצצות רימון במוצב סולטן יעקב שבדרום לבנון.
רון היה בן 20 במותו, והוא הותיר אחריו הורים, אחות גדולה ושני אחים תאומים.
"רשמת לזכותך תקופת פעילות ייחודית שרק בעל חזון ומעוף כמוך יכולים לה", הספידו יוסי נחמיאס, חברו לשבט הצופים.
הוריו של רון הקימו לזכרו "מרכז רון לטיפוח ילדים מחוננים" לכיתות ג'-ט', בבית-הספר 'חביב' בראשון-לציון, אשר זכה בפרס החינוך בשנת תשמ"ט (1990) מטעם משרד החינוך והתרבות.
הוריו, דרורה וידידיה, תרמו את אוסף המחשבים של רון למוזיאון לתולדות המחשב האישי בישראל.
* רכזת פרוייקט הקדשת עבודות סמינריוניות מצטיינות למשפחות שכולות במכללת סמינר הקיבוצים